חורים שחורים מסיביים הם בין פי מיליון לפּי כמה מיליארדים יותר מסיביים (כבדים) מהשמש. חור שחור "נורמלי" הוא הרבה יותר קטן, בין פי 3 לפי 100 יותר כבד מהשמש.
מעבר להשתרעותו העצומה של החלל השחור והריק שמרכיב את שמי הלילה שלנו, מצויים עצמים אקזוטיים יותר, ענקיים יותר וחזקים יותר מכל מה שנוכל לדמיין על פני כדור הארץ – גלקסיות מתמזגות.
למרות המרחקים העצומים בין עצמים בחלל, זה נפוץ למדי ששתי גלקסיות מתנגשות ומתמזגות זו עם זו. הן מושכות ומעוותות זו את זו, תוך כדי שהן נסחפות ומתקרבות לאיטן, כך שצורת שתי הגלקסיות משתנה לחלוטין. ההתמזגות עשויה גם לעורר את לידתם הנרעשת של אלפי כוכבים מסיביים, והמרגש מכל: היא עשויה להתחיל בולמוס אכילה של המפלצות השוכנות בלבן של הגלקסיות: חורים שחורים סופר- מסיביים!
לחורים שחורים יש כוח משיכה כה חזק, עד כי אפילו אור לא יכול להימלט מציפורניהם. חורים שחורים במרכזי גלקסיות הם גדולים משמעותית מכאלו המפוזרים בשאר החלל, ולכן הם נקראים "חורים שחורים סופר - מסיביים".
כשהם "אוכלים" (או למעשה מושכים אל קרבם) גז ואבק מהסביבה, הם מתפתחים לעצמים הבוהקים ביותר והחזקים ביותר ביקום. אולם, האם זה מה שמתדלק את המנוע של חורים שחורים סופר - מסיביים? צוות אסטרונומים יפניים מנסה לברר זאת.
כאשר הסתכלו על מדגם של 29 גלקסיות מתמזגות, גילו האסטרונומים כי כל אחת מהן מארחת חור שחור פעיל אחד לפחות שזולל את כל החומר בסביבה.
תוצאות המחקר של הצוות מראות כי חלק מהחורים השחורים הסופר - מסיביים בגלקסיות המתמזגות הם חורים רדומים. המשמעות היא שיש משהו מיוחד, ועד כה מסתורי, שקשור בתנאי הסביבה של כל חור שחור סופר – מסיבי שגורם לו להתחיל לזלול...
חורים שחורים מסיביים הם בין פי מיליון לפּי כמה מיליארדים יותר מסיביים (כבדים) מהשמש. חור שחור "נורמלי" הוא הרבה יותר קטן, בין פי 3 לפי 100 יותר כבד מהשמש.
תורגם על ידי יונתן ואבישג עמית-שפירא