למה שלא תצאו לראות את צביר הכוכבים הזה בעצמכם? יש המון אתרי אינטרנט שיכולים לספר לכם מה אתם רואים בשמי הלילה באזורכם. דוגמא אחת היא "פלנטריום" , שבו אתה יכול לצפות ב: http://neave.com/planetarium/.
בשונה מנושאים רבים אחרים, כמו היסטוריה ומתמטיקה, אין הכרח ללמוד מדע דווקא מספרים, אפשר באמת לחוות אותו. ככלות הכל, מדע הוא חקר העולם הסובב אותנו.
אז, כיצד ניתן "לחוות" אסטרונומיה? ובכן, כמו בכל תחומי המדע, על ידי עריכת תצפיות. קחו למשל את מסייה 7, צביר הכוכבים שבתצלום לעיל, ניתן לראות אותו בקלות בעין בלתי מזוינת. תוכל למצוא את הצביר ב"עוקץ" של קבוצת הכוכבים שרבים מאיתנו מכירים כקבוצת ה"עקרב".
אני אומר "רבים מאיתנו", כי הכוכבים הם כמו סוכנים חשאיים, הם נושאים שמות רבים ושונים ואופי שונה כאשר נוסעים ברחבי העולם. לדוגמא, באינדונזיה אנשי ה"ג'אוואני" קוראים לעקרב 'עץ הקוקוס הנטוי' . ושבטי ילידים בדרום אמריקה רואים את כוכבי אותו הצביר כ"נחש מים".
עם זאת, ייתכן כי העקרב הוא הזהות העתיקה ביותר של קבוצת כוכבים זו. השימוש הראשון המתועד בשם "עקרב", היה כבר בשומר. הציביליזציה השומרית היתה קיימת לפני 5000 שנה!
פרט מעניין בתמונה הזו הוא האבק הקוסמי הנראה כפסים על פני הרקע. זה מפתה להניח כי אלו שאריות מענן הגז ממנו נוצר מסייה 7, אבל הפסים הללו בעצם לא קשורים לכוכבים הללו בכלל.
גלקסיית שביל החלב ביצעה כמעט סיבוב מלא מאז שאשכול זה נוצר לפני 200 מיליון שנים. תנועת הגלקסיה ערבבה וארגנה מחדש את הכוכבים והאבק, וערבלה ופיזרה את האבק במשך אלפי שנים.
למה שלא תצאו לראות את צביר הכוכבים הזה בעצמכם? יש המון אתרי אינטרנט שיכולים לספר לכם מה אתם רואים בשמי הלילה באזורכם. דוגמא אחת היא "פלנטריום" , שבו אתה יכול לצפות ב: http://neave.com/planetarium/.
תורגם על ידי אבישג עמית-שפירא