החל מההחלטה איזה סרט להציע בנטפליקס ועד ליצירת הדמויות שיתקשרו מולך במשחק האהוב עליך, לבינה מלאכותית (AI) יש מגוון יישומים. היא יכולה לשמש לנשיאת מוצרים במחסנים ובתי חולים, או אפילו להזכיר לחקלאים מתי הכי מתאים להשקות את הגפנים בכרם שלהם או לגזום את עצי הלימון.

בינה מלאכותית (AI) משמשת גם באסטרונומיה. לדוגמה, AI יכולה להפוך הדמיות לברורות יותר, ממש כמו שאנו מתאימים את המשקפיים הטובות ביותר לשימושנו כשאנו הולכים לרופא העיניים ומחליפים את המשקפיים הישנים והמטושטשים שלנו (מי שמרכיב משקפיים יודע כיצד זוג מותאם היטב של עדשות עושה את ההבדל!).

באסטרונומיה יש משהו שדומה לטשטוש שאנו רואים במשקפיים הישנים שלנו כשהם זקוקים להחלפה: אסטרונומים מכנים אותו "רעש", והוא יכול לעוות תמונות ונתונים בדרכים נוספות על הטשטוש שאנו מכירים. "רעש" יכול להשפיע על צורת גלקסיות, או לגרום, למשל, לזיהוי מוטעה של כוכב לכת רחוק כעצם אחר בעל מראה דומה.

צוות אסטרונומים יפניים פיתח לאחרונה טכניקת AI חדשה לשיפור הניתוח של נתונים אסטרונומיים. הטכניקה מסוגלת להסיר מהנתונים רעש שגורם לשינויים אקראיים בצורות של גלקסיות, במיוחד כאשר הם נצפים בעזרת עדשות גרביטציה. לעיתים קשה להבחין בין הצורה האמיתית המוזרה של גלקסיה לבין ההשפעה של עדשת גרביטציה.

הצוות אימן את הבינה המלאכותית בעזרת 25,000 מערכי נתונים מדומים מתוך סימולציות של מחשב-על, המבוססות על נתונים אמיתיים, כדי ללמד אותו לזהות גלקסיות. לאחר מכן הוסיפו רעש, כדי לראות אם ה-AI יצליח להבחין בין ההשפעה של עדשות כבידה לבין רעשים אחרים – וזה עבד! לאחר מכן השתמשו האסטרונומים בבינה המלאכותית עם הטלסקופ סובארו בהוואי, והצליחו לזהות פרטים שקשה היה להבחין בהם בעבר.

הצוות מצא כי הבינה המלאכותית יכולה "לראות" התפלגות המונית של אובייקטים בחלל באופן דומה מאוד למודלים של היקום שאסטרונומים עובדים אתם מזה זמן רב. כלומר, הוכיחו שלא רק שזה עובד, אלא שזה יכול להיות גם כלי מתאים לניתוח כמויות גדולות של נתונים מתצפיות אסטרונומיות.

תרגום: ד"ר איילת ויצמן