צוות של אסטרונומים מצא את מה שעשויה להיות הגלקסיה הרחוקה ביותר שנצפתה אי פעם. הממצא נקראHD1 ונמצא במרחק של כ-13.5 מיליארד שנות אור מאתנו, כלומר די קרוב לאירוע המפץ הגדול בן 14 מיליארד השנים.
הממצא מראה שמערכות בהירות כמו HD1 יכולות להיות ממש ממש עתיקות, ולהתקיים ביקום מאז 300 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול! אם טלסקופ ג'יימס ווב יאשר את המרחק המדויק שלHD1 זו אכן תהיה הגלקסיה הרחוקה ביותר שבני אדם מצאו אי פעם.
אסטרונומים מחפשים גלקסיות רחוקות כדי להבין כיצד ומתי הן נוצרו ביקום המוקדם. מאחר שמהירות האור קבועה ויש לה גבול, לוקח זמן עד שהאור מגופים רחוקים ביקום מגיע אלינו. אורו של גוף שמימי במרחק של מיליארד שנות אור עזב את אותו גוף שמימי לפני מיליארד שנים. במילים אחרות, הוא היה צריך לעבור זמן של מיליארד שנים כדי להגיע אלינו! זו הסיבה שאסטרונומים, כאשר הם מסתכלים על עצמים רחוקים בחלל, חוקרים למעשה עצמים רחוק בזמן, בעבר העמוק.
HD1 , שאותר במרחק של 13.5 מיליארד שנות אור, דרש הרבה עבודה כדי להימצא. צוות של אסטרונומים בינלאומיים ניתח יותר מ-1,200 שעות של נתוני תצפית מהטלסקופים Subaru, VISTA, Spitzer,, וטלסקופ האינפרה-אדום בבריטניה כדי לחבר את כל הנתונים יחדיו.
זה היה, במובנים מסוימים, כמו לחפש מחט (אדומה) בתוך ערימת שחת ענקית: כדי למצוא HD1, אסטרונומים היו צריכים להסתכל על מעבר ל-700,000 עצמים בחלל! גלקסיות רחוקות מאוד נעשות בדרך כלל אדומות יותר ויותר ככל שהן רחוקות יותר, מכיוון שגלי האור "נמתחים" מנקודת המבט שלנו ככל שהם רחוקים מאיתנו. ככל שהגלים האלה נמתחים יותר (אורך הגל גדל) מבחינתנו, כך הם מתקרבים יותר לצבע האדום של הספקטרום האלקטרומגנטי, תופעה שאסטרונומים מכנים "הסחה לאדום".
HD1 הוא גוף שמימי בהיר מאוד. האסטרונומים הופתעו מכך שעצמים בהירים כאלה היו קיימים כל כך מוקדם ביקום. מאחר שהתיאוריה של היווצרות גלקסיות אינה מסבירה תופעות מסוג זה, השלב הבא יהיה לגלות כיצד הגלקסיה הספציפית הזו נולדה – או האם היא אכן גלקסיה: היא יכולה אפילו להיות חור שחור פעיל. הצוות מקווה שטלסקופ החלל ג'יימס ווב יסייע לפתור את התעלומה.
עובדה מעניינת
