בפעם הראשונה, אסטרונומים מצאו רמזים מפתיעים ל"קילונובה" – פיצוץ עצום שניצת על ידי התנגשות של כוכבי נויטרונים, כאשר חקרו את "הסצנה שאחרי הכתוביות" של  התפרצות קרני גמא ארוכה  .

אבל מה הופך את תגלית הקילונובה הזו למפתיעה? כיצד שני צוותים שונים של אסטרונומים גילו את אותן תוצאות מפתיעות? בואו נחקור!

התפרצויות קרני גמא (GRBs) הן ה"זיקוקים" החזקים ביותר ביקום. הן נוצרו בדרך כלל ביקום מוקדם ומרוחק מאוד, ולכן לוקח יותר משישה מיליארד שנים עד שאור מההתפרצויות האלה מגיע לכוכב הלכת שלנו, מה שלא איפשר לחקור אותן – עד עכשיו.

בשנת 2021, הטלסקופים של נאס"א קלטו פרץ של הבזק רב עוצמה של קרני גמא - בשם GRB 211211A, קרוב באופן יוצא דופן לכוכב הלכת שלנו - במרחק של כמיליארד שנות אור בלבד. זה מספיק קרוב שאסטרונומים יכלו כעת לחקור את ה-GRB הארוך שהתגלה לאחרונה בפירוט רב.

GRBs ארוכים מתרחשים בעיקר כאשר כוכב מסיבי, לפחות פי עשרה ממסת השמש שלנו, מתפוצץ כסופרנובה. ואילו GRBs קצרים מתרחשים כאשר שני עצמים קומפקטיים כגון כוכבי נויטרונים (או כוכב נויטרונים וחור שחור) מתנגשים, ויוצרים קילונובה. בניגוד לסופרנובה שנמשכת עד דקה, קילונובה מחזיקה מעמד בקושי שתי שניות בלבד!

צוות שהשתמש בטלסקופ ג'מיני צפון בהוואי וצוות נוסף שהשתמש בטלסקופ ג'מיני דרום בצ'ילה הסתכלו על GRB 211211A באופן עצמאי, וציפו למצוא סופרנובה. להפתעתם, שני הצוותים ראו זוהר באורך גל קרוב לאינפרה-אדום, שהוא מאפיין ייחודי של קילונובה, באותו מקום שבו נוצרו התפרצויות קרני הגמא. תגלית זו מראה שיש עוד מה לגלות על "סיפור המקור" של התפרצויות קרני גמא.

מה עוד? התנאים הפיזיקליים הקיצוניים בקילנובה מייצרים יסודות כבדים כמו זהב, פלטינה ותוריום ומעניקים לאסטרונומים דרך חדשה לחקור כיצד יסודות אלה נוצרים ביקום.
 

תמונה: התרשמותו של אמן זה מראה קילונובה המיוצרת על ידי שני כוכבי נויטרונים מתנגשים. בזמן שחקרו את התוצאות של התפרצות קרני גמא ארוכה (GRB), שני צוותים עצמאיים של אסטרונומים המשתמשים בטלסקופ ג'מיני צפון בהוואי ובטלסקופ ג'מיני דרום בצ'ילה חשפו את סימני ההיכר הבלתי צפויים של קילונובה קרדיטים: NOIRLab/NSF/AURA/J. da Silva/Spaceengine

תרגום: ד"ר איילת ויצמן